חב' פוליבה בע"מ ואח' נ' ולנר ואח'

פסק דין

זוהי תביעה כספית על סך 108,906 ₪ שמקורה בשטר שהוגש לביצוע והותרה בו ההתנגדות.

אין חולק כי הנתבע חתם על השטר הן במקום של עושה השטר והן כערב.

א. תמצית טענות הנתבע

1. בתצהיר שהוגש כתמיכה לבקשת ההתנגדות לביצוע השטר טען הנתבע, שעושה השטר, חברת שיקינסקי שיווק ומסחר בע"מ (להלן: "החברה") אינה חתומה כעושה השטר ומשכך אין מדובר בשטר. במקום המיועד לחתימת עושה השטר, חתם הנתבע, לאחר שהוטעה על ידי נציג התובעת, חנן דוידי (להלן: "חנן"), שגרם לו לחתום גם במקום המיועד לעושה השטר ובעת חתימתו במקום המיועד לעושה השטר, כלל לא הייתה מוטבעת על השטר חותמת החברה.

בתצהיר עדות ראשית מטעמו, הוסיף הנתבע, כי, בניגוד לטענת חנן, הוא לא עשה שימוש בחותמת החברה, הוא לא הטביע את החותמת על השטר, הוא לא חתם מעולם על מסמכי החברה, ואף לא הציג עצמו כבעלים של החברה. חנן ידע שהנתבע הגיע כדי לעזור לאחיו להפעיל את החברה והקונדיטוריה. הנתבע טוען, כי לא עבד בחברה ולא ניהל אותה.

2. הבעלים של החברה ומנהלה, הינו אחיו של הנתבע – שי ולנר, אשר לא חתם בשם החברה על השטר ואף הפציר בנתבע שלא להתחייב בשם החברה. אחיו, שי ולנר פנה אליו, כדי שיעזור לחברה מבחינה כספית ולכן, הנתבע שילם במקום החברה כספים רבים למוסדות, עובדים, ספקים, כולל התובעת. שי עצמו סירב לחתום על שטר החוב לטובת הזוכה, חנן מטעם התובעת ידע זאת, ולמרות זאת, גרם לנתבע לחתום על השטר.

בכל מקרה, טוען הנתבע, כי לא היה מורשה לחתום בשם החברה וחתימתו, שבסמוך לה הוספה לאחר מכן חותמת החברה ולכן, אינה מחייבת כלל את החברה. חנן, כמי שפעל מול החברה ונציגיה השונים לאורך שנים והחזיק בהמחאות החברה, שנמשכו לטובת התובעת, ידע שהנתבע אינו מורשה חתימה של החברה, כיוון שעל ההמחאות שנהג לקבל מהחברה, מתנוססת חתימה אחרת מזו שמתנוססת על גבי השטר נשוא תביעה זו.

3. טוען הנתבע, כי אינו חייב את סכום השטר וכי מי מטעם התובעת הוסיף על גבי השטר, לאחר המועד שבו חתם עליו הנתבע, 11.8.09 – מועד אחר לתשלום – 15.8.09 ובהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות שהגישה התובעת, ביום 15.8.09 חובה של החברה לתובעת היה 38,218 ₪ בלבד. הואיל ובשטר נכתב: "התמורה עבור שטר זה ניתנה בסחורה", ובלשון עבר, טוען הנתבע, כי במועד המופיע בשטר לתשלום, נעצר המועד לצורך התחשבנות.

4. עוד טוען הנתבע, כי חנן ידע שהנתבע הינו ב"תקן של מציל" לצורך המשך פעילות החברה ואינו חייב בגין חובות עבר של החברה, לא הוסכם כי ערבותו הינה בגין רכישות שבוצעו בטרם חתם על השטר, כך שגם אם ייקבע כי הינו ערב לשטר, עליו לשאת בתשלום חוב החברה לתובעת בגין רכישות שבוצעו רק לאחר שחתם על השטר ולא קודם לכן. על פי כרטסת הנהלת החשבונות, לאחר שחתם על השטר בוצעו רכישות בשווי 62,151 ₪ והוא כבר שילם עבור רכישות החברה סך של 16,360 ₪. כך שבל מקרה אינו חייב יותר מסך של 45,791 ₪.

5. בסמוך למועד סיום פעילות החברה, סיפקה התובעת לחברה סחורות בשווי של למעלה מ- 65,000 ₪ שזהו סכום חריג, מאחר שבדרך כלל סיפקה לה התובעת סחורות בשווי של 37,617 ₪ והתובעת עשתה זאת כדי לנפח את חובה של החברה ולהסתמך על שטר הביטחון.

בתצהיר עדות ראשית מטעמו טען הנתבע, כי חנן אמר לו מפורשות שלחברה חובות עבר לתובעת, כולל שיקים דחויים שלא כובדו. השיק בסך 2,000 ₪ ניתן על ידי הנתבע לאחר חתימת השטר, ביום 12.8.09 לתאריך פירעון 15.8.09 וקודם להחזרת שיק של החברה על סכום זהה ואשר חזר ביום 17.8.09. השיק על סך 6,000 ₪ ניתן לתובעת בתחילת חודש אוגוסט 2009 ולטענת הנתבע מועד הפירעון ליום 30.6.09 נרשם בטעות ובפועל, השיק הופקד רק ביום 3.9.09 על חשבון סחורה שתתקבל בעתיד וזאת, על פי סיכום עם חנן לפיו, שטר החוב הינו רק לגבי סחורה שתסופק לחברה החל ממועד חתימת שטר החוב.

לדברי הנתבע, טרם שחתם על שטר החוב, הובהר בינו לבין חנן, כי הוא חותם כערב רק לגבי חובות עתידיים שיווצרו לאחר מועד חתימת שטר החוב. לגבי חוב עבר, היו שיקים שנפרסו על ידי התובעת וחנן אמר מפורשות שלא קיים חוב עבר, כיוון שניתנו לגביו שיקים והיה ברור לשניהם, ש"השולחן נקי" לגבי חובות עבר. לא רק שסוכם מראש בינו לבין חנן שאינו ערב לחובות עבר, אלא שעל השיקים שנמסרו עבור חובות עבר מצוינת תעודת זהות של אדם פרטי שלא נתבע על ידי התובעת.

בחקירתו העיד הנתבע כי אינו יודע מיהו שיקינסקי, שעל שמו קרויה החברה ואת הערבות לחובותיה חתם, כיוון שאחיו למחצה – שי ולנר – הינו בעל המניות היחיד בה, המנהל ובעל זכות החתימה. דני קאפח, אשר ניהל את הקונדיטוריה ביחד עם בנו טל קאפח, הינו חמו של שי ולנר. איתם עבדה בקונדיטוריה בתו של דני בשם גלית.

6. לטענתו, בשנת 2009, פנה אליו אחיו כדי שיעזור לחברה בתזרים מזומנים והוא, הנתבע, הגיע לחברה "על תקן של מציל לעזור להם" מבחינה כלכלית. הוא נתן להם הלוואה כדי לשלם משכורת לעובדים ולקיים את הקונדיטוריה. הנתבע ידע שטרם הגעתו לחברה, האחרונה מסרה לתובעת שיקים על חשבון חוב שחלקם נפרעו עוד טרם הגעתו לחברה.

בחקירתו שב הנתבע על גרסתו, כי הינו חתום על שטר החוב רק כערב ולא כעושה השטר. לטענתו, חנן הטעה אתו וגרם לו לחתום במקום שהיה מיועד לחתימת החברה כ"עושה השטר" לטענתו, הוא לא הטביע את חותמת החברה לא הייתה בעת חתימתו על השטר, אין לו זכות חתימה בחברה, אינו בעל עניין בה וחנן ידע זאת היטב.

הנתבע העיד, כי טרם שחתם על שטר החוב לא מסר שיקים לכיסוי חובות החברה, כיוון שמבחינתו באותו מועד לא הו קיימים חובות. זאת כיוון שנמסרו לתובעת שיקים לתשלומם. השיקים שמסר היו בגין סחורה שתסופק בעתיד, מאחר וחנן לא הסכים לספק סחורה מבלי לקבל תמורתה מראש.

ב. תמצית טענות התובעת

1. מטעם התובעת העוסקת בהפצת מוצרי אפייה, הגיש תצהיר עדות ראשית חנן דוידי, סוכן מכירות אשר מכר את הסחורות לחברה. הוא הסוכן שסיפק סחורה לקונדיטוריה שנוהלה על ידי החברה ושההתנהלות העסקית שלה הייתה באמצעות דני קאפח. חנן מקבל מהתובעת עמלה לפי מכירות.

לטענתו, בחודשים יוני יולי 2009 הוא סיפק לחברה סחורה שתמורתה שולמה בצ'קים שלא כובדו ומשכך, הפסיק לספק לחברה סחורה. אחד מבעלי המניות בחברה ומנהלה, הינו שי ולנר, ודני קאפח פנה אל חנן ואמר לו כי הנתבע, שהינו אח של שי ולנר נכנס לעסק, יהיה הבעלים וינהל אותו וביקש שהתובעת תשוב ותספק לחברה סחורה. כדי שחנן ימשיך לספק סחורה לתובעת, הוא קיבל שיקים משוכים מחשבונו הפרטי של הנתבע, ששימשו לכיסוי השיקים שנמסרו לתובעת ולא כובדו. בין היתר נמסר לו שיק משוך מחשבון הנתבע בסך 6,000 ₪ ושיק בסך 2,000 ₪. שיקים אלה, כך חנן, הינם קודמים בתאריכיהם ממועד חתימת הנתבע על שטר החוב ונמסרו ככיסוי חובות עבר של החברה.